חברות המבוססות על פיתוחים שנעשו בחברה, או נרכשו על ידיה, תלויות פעמים רבות ביכולתם של עובדיה לשמור על חשאיות בכל הנוגע למידע הסודי בחברה. אם מדובר בפורמולה של תרכובת סודית (כמו למשל המתכון הסודי ליצירת קוקה קולה השמור בכספת מיוחדת), או בשורות קוד מסובכות לכתיבת תוכנה מסחרית, גניבה של מידע רגיש זה יכולה לגרום נזקים כספיים עצומים לחברה, ולסייע בצורה משמעותית למתחריה. לעיתים גם גניבת לקוחות על ידי עובד, באם רשימת הלקוחות הייתה סודית ומוגנת היטב יכולה להיחשב כגניבת סוד מסחרי על ידי עובד הנדרש לתת את הדין על עבירה זו.

מה החוק אומר על גזל סוד מסחרי

התביעות השונות הקשורות לגניבת סוד מסחרי מבוססות על "חוק עוולות מסחריות התשנ"ט -1999", כאשר לשון החוק בעניין זה מגדירה גזל סוד מסחרי בצורה הבאה:

"נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל. לעניין זה אין נפקא מינה אם הסוד ניטל מבעליו או מאדם אחר אשר הסוד המסחרי נמצא בידיעתו.

שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון, המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד.

קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר המקבל או המשתמש יודע או שהדבר גלוי על פניו, בעת הקבלה או השימוש, כי הסוד הועבר אליו באופן האסור על פי פסקאות (1) או (2), או כי הסוד הועבר אל אדם אחר כלשהו באופן אסור כאמור לפני שהגיע אליו"

איך העובד אמור לדעת שמדובר בסוד מסחרי

עובדים המתמחים בתחום מסוים, ועובדים לאחר מכן לעבודה במשרה דומה בחברה מתחרה (במיוחד לאור ניסיונם בתחום) חשופים לתביעות של גניבת סוד מסחרי. אך כיצד יכול עובד לדעת כי מדובר בסוד מסחרי של החברה בה עבד קודם, ולא בשיטת עבודה מקובלת בתחום העיסוק?

על אף שמדובר בתחום אפור, בו בית המשפט נדרש להחליט האם מדובר בסוד מסחרי, או בשיטה או טכנולוגיה שהייתה ידועה ברבים, קיימים מספר כללי מפתח. על הסוד המסחרי להיות "חסוי מפני הרבים", כלומר שחברה מתחרה או אדם אחר אינו יכול לגלות אותו מבלי להיחשף למידע אודותיו במכוון באמצעים בלתי כשרים. בנוסף על בעלי החברה להגן על הסוד המסחרי כמיטב יכולתם, בצורה אקטיבית.

מידע המופיע בברושורים פתוחים לציבור שנועדו לצורך שיווק החברה אינם נחשבים לסוד מסחרי, כיוון שכל אדם היה יכול להיחשף אליהם גם אם לא היה עובד בחברה, לכן חברות רבות מבהירות לעובדיהם מה נחשב למידע סודי בחברה באמצעות תזכירים. טכניקת הגנה נוספת היא החתמה על טפסי סודיות מפורטים המגדירים את המידע אליו הם נחשפים בחברה כסוד מסחרי. במסמך זה יש לאזכר את סוג המידע אליו העובד עומד להיחשף, וחתימה עליו מהווה הסכמה שלא לשתף מידע זה שלא במסגרת החברה, ואף לא להשתמש בו לצרכים פרטיים.

מתי אדם אינו אחראי על גניבת סוד מסחרי

קיימים תנאים שונים בהם אדם אינו אחראי על גניבת סוד מסחרי. לדוגמה לא יהיה אדם אחראי בשל גזל סוד מסחרי, אם התקיים אחד מאלה – הידע הגלום בסוד המסחרי הגיע אליו במהלך עבודתו וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים, או במידה והשימוש בסוד המסחרי מוצדק בשל תקנת הציבור.

דוגמה למקרה כזה יכולה להיות אדם העובד בחברת הדברה שגילתה ייחודית לבצע את פעולת ההדברה תוך הסבת נזק מינימלי למדביר או לבעלי חיים בבית. במידה ועובד בחברה במשך שנים הפך את הטכניקה לחלק מעבודתו היום יומית ובעתיד הוא עובר לחברת הדברה אחרת או פותח חברה משלו ומיישם טכניקה זו יש בה כדי לסייע ל"תקנת הציבור" ולכן לא תחשב כגניבת סוד מסחרי.

אם לעומת זאת מדובר בפורמולה סודית שחברה פיתחה על מנת ליצור את חומר ההדברה המדובר, למרכיבי הפורמולה, אם נשמרו בסודיות ולא נחשפו בפומבי לציבור הרחב, יש הגנה כ"סוד מסחרי" ואותו עובד לא יוכל להעתיקה ולמסור לחברת הדברה מתחרה.

לסיכום, תביעה גניבת סוד מסחרי אינה יכולה להחזיר את הגלגל אחור לאחר שבוצעה, אך יכולה לפצות את החברה שנפגעה בשל גזל הסוד המסחרי על חלק מההפסדים שעבירה זו הסבה לחברה, ולהרתיע עובדים אחרים בחברה מביצוע עבירה דומה.