עובדים רבים בישראל מגלים כי התשלום עבור עבודתם לא נכנס בזמן, או שבוצע חלקית, בניגוד להסכמות או לדין. מצב זה אינו רק פוגע בזכויות העובד וביכולת שלו להתקיים בכבוד, אלא נחשב גם להפרה חמורה של החוק. במצבים כאלה עולה שאלת איך להגיש הלנת שכר, כלומר כיצד ניתן להפעיל את ההליך המשפטי שיבטיח את השבת השכר – ולעיתים גם פיצוי נלווה בגין ההלנה. הלנת שכר היא נושא מורכב, אך חשוב להכיר אותו היטב. מדובר בזכות בסיסית של כל עובד – לקבל את שכרו המלא ובמועד. כאשר זכות זו נפגעת, אין הכוונה רק להפרה אזרחית, אלא לעבירה של ממש מצד המעסיק. החוק בישראל מייחס לכך חומרה רבה, והעובד זכאי לא רק לשכר שמגיע לו – אלא גם לפיצוי נוסף, ללא צורך בהוכחת נזק בפועל.

הלנת שכר – מה זה בדיוק?

הלנת שכר היא מצב שבו המעסיק לא שילם לעובד את שכרו במועד הקבוע בחוק. מועד זה, לפי רוב ההסכמים והחוקים, הוא עד לתחילת החודש העוקב לחודש העבודה. במילים אחרות – אם עובד השלים את חודש מרץ, שכרו צריך להיכנס עד 9 או 10 באפריל, לפי סוג ההעסקה. עיכוב מעבר לכך מהווה הלנת שכר, גם אם מדובר בכמה ימים בלבד. בנוסף לעיכוב תשלום השכר, ישנן גם הלנות אחרות הנחשבות כהלנת שכר: אי תשלום תוספות (כמו שעות נוספות), אי ביצוע הפרשות לפנסיה, או אי העברת רכיבי שכר שנקבעו בהסכם האישי או הקיבוצי. החוק קובע פיצוי הלנה גבוה במיוחד – לעיתים אף 15% לכל שבוע איחור – אם כי בפועל בתי הדין לעבודה נוטים להפעיל שיקול דעת ולהפחית את הפיצוי במקרים של טעויות בתום לב או קשיים כלכליים זמניים. ועדיין, מדובר בזכות עיקשת שמוכרת היטב במערכת המשפט.

איך להגיש הלנת שכר – שלב אחר שלב

התהליך מתחיל באיסוף ראיות. ראשית, יש לוודא שהעובד מחזיק בתלושי שכר, הסכמי עבודה או כל מסמך המעיד על גובה השכר ותאריך התשלום. אם אין ברשותו מסמכים כאלו, ניתן להסתמך גם על העברות בנקאיות קודמות, התכתבויות עם המעסיק, יומני עבודה ועוד.

השלב הבא הוא פנייה רשמית למעסיק. מומלץ לשלוח מכתב התראה רשמי, שבו מצוין הסכום המדויק שלא שולם, מועד ההלנה, ודרישה לתשלום מיידי. מכתב כזה יכול להיות מנוסח באופן אישי – אך עדיף שייכתב על ידי עורך דין מקצועי כמו עו"ד אסתר עוקב, משום שהוא מעניק משקל משפטי נוסף לדרישה. אם המעסיק אינו מגיב או מסרב לשלם, ניתן להגיש תביעה בבית הדין האזורי לעבודה. התביעה צריכה לכלול את פרטי ההעסקה, את הראיות שברשות העובד, ואת הסכום הנתבע (כולל סכום הפיצוי בגין ההלנה). ההליך עצמו פשוט יחסית ואינו דורש אגרה גבוהה. לעיתים ניתן להגיש את התביעה גם בליווי של האגף לייעוץ משפטי לעובדים או באמצעות סיוע של הסתדרות מקצועית. כאשר בית הדין מקבל את טענות העובד, הוא רשאי לחייב את המעסיק לא רק בתשלום השכר עצמו, אלא גם בפיצויים משמעותיים, ולעיתים גם בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך הדין.

מה קורה כאשר הסתיימה העסקת העובד?

עובד שפוטר, התפטר, או עזב את עבודתו מכל סיבה שהיא, עדיין זכאי לשכר מלא עבור התקופה שעבד. אם המעסיק מעכב את התשלום או לא משלם כלל – מדובר בהלנת שכר. גם פיצויי פיטורין שאינם משולמים בזמן נכנסים תחת הגדרה זו במקרים מסוימים. בתי הדין רואים בעיכוב תשלום לאחר סיום העבודה כהפרה חמורה במיוחד. העובד כבר אינו נתון ליחסי מרות – ולכן ההלנה נתפסת כזדונית יותר. במקרים אלו, הפיצויים שמוטלים על המעסיק עשויים להיות גבוהים יותר.

החוק עומד לצדו של העובד. הפסיקה תומכת בזכות לשכר מלא ובזמן. אך כדי לממש את הזכות הזו – יש לפעול. ככל שתפעל מהר יותר, הסיכוי שלך לקבל את מה שמגיע לך – ואפילו יותר – גבוה בהרבה. במשרד עורכי דין אסתר עקוב אנו מלווים עובדים בתביעות הלנת שכר מכל סוג, מול מעסיקים פרטיים, ציבוריים וחברות. אנו מציעים ייעוץ דיסקרטי, אישי ויעיל – ומתחייבים להילחם עבורך על כל שקל שמגיע לך. זקוקים לעזרה איך להגיש הלנת שכר? מלאו פרטים כאן באתר ונחזור אליכם בהקדם.