הגנה זו קמה בהתקיים התנאים האובייקטיביים הקבועים בסעיף האמור ולהבדיל מן האיסור על הפליה הקבוע בסעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, אין מוטלת על העובד, החובה להוכיח קשר בין טיפולי הפוריות ובין הפיטורין, על מנת לזכות בהגנה זו.

מבחינת עוצמת ההגנה עניין לנו, אפוא, באיסור המקנה "חסינות" כמעט מוחלטת מפני פיטורין לעובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, בהתקיים תנאי הסעיף [בג"ץ 554/05 רס"ר שרה אשכנזי נ' מפכ"ל המשטרה ואח'].

סעיף 7(ג) לחוק עבודת נשים, התשי"ד 1954 קובע מקרים בהם עובדת או עובד זכאים להעדר מעבודתם, כך בין היתר סעיף 7(ג)(4) קובע את זכאותה של עובדת להעדר מעבודתה לצורך טיפולי פוריות לרבות הפריה חוץ גופית.

מתי עובדת רשאית להעדר מעבודתה?

7 (ג)(4) עובדת רשאית להיעדר מעבודתה: בתקופה, כאמור בתקנות, שבה היא עוברת טיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ–גופית, אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר, ובלבד שהודיעה על כך למעבידה מראש; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה;

ואכן בשנת 1990 יצחק שמיר, שר העבודה והרווחה דאז, קבע את תקופת ההיעדרות המותרת לעובדת או לעובד להעדר לטובת טיפולי פוריות או הפריה חוץ גופית.

תקופת ההיעדרות של עובדת (אישה) לא תעלה על האמור להלן:

(1) במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה של חמישה ימים – שישה עשר ימים לכל סדרת טיפולים;
(2) במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה של שישה ימים – עשרים ימים לכל סידרת טיפולים.

ודוק, אישה יכולה להעדר בתקופות האמורות לעיל עד ארבע סדרות טיפוליות בשנה מקסימום!

ואילו תקופת היעדרות של עובד (גבר) הזקוק להעדר לטובת טיפולי פוריות רשאי להעדר מעבודתו עד שנים עשר ימים בשנה בלבד.