חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, יצר שני מנגנונים באמצעותם ניסה להגביל העסקת עובדים ביום המנוחה השבועי.

המנגנון הראשון, מתבטא ביצירת חסמים, פרוצדוראליים ומהותיים, המקשים על המעסיקים להעסיק באופן חוקי עובדים ביום מנוחתם השבועי, כך למשל, בסעיף 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה קבוע חסם לפיו "העבדת עובד במנוחה השבועית אסורה, אם לא הותרה לפי סעיף 12". סעיף זה קובע למעשה כי המעוניין להעסיק עובדים ביום מנוחתם השבועי נדרשים להסתמך על היתר, מיוחד או כללי, אשר הניתן על-ידי שר העבודה מתוקף סמכותו ליתן היתרים כאמור.

המנגנון השני, נכנס לפעולה לאחר שהמעסיק עבר את המכשולים הפרוצדוראליים וקיבל היתר להעסיק עובדים ביום מנוחתם השבועי. המנגנון בו בחר המחוקק הוא מנגנון כלכלי, לפיו העסקת עובדים ביום מנוחתם השבועית תהפוך יקרה יותר וכדאית פחות עבור המעסיק. מנגנון זה קבוע בסעיף 17(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, לפיו עובד המועסק ביום המנוחה השבועית זכאי ממעסיקו לגמול בשיעור של 150% משכרו הרגיל.

חישוב שעות נוספות במנוחה השבועית

17. גמול עבודה במנוחה השבועית
(א) הועבד עובד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן :
1. ישלם לו המעביד בעד שעות אלה שכר עבודה לא פחות מ-1 1/2 [150%] משכרו הרגיל. היה שכרו של העובד, כולו או חלקו, לפי כמות התוצרת, ישלם לו המעביד בעד כל יחידה שנעשתה בשעות המנוחה השבועית שכר עבודה לא פחות מ-1 1/2 מהשכר המשתלם בעד כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות ;
2. יתן לו המעביד, במקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבד, שעות מנוחה במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועבד.

אך מה קורה כאשר העובד מועסק ביום המנוחה השבועי שעות נוספות? האם הוא זכאי לגמול נוסף? כיצד יחושב הגמול הנוסף?

כפי שפירטנו בהרחבה במאמרנו "חישוב שעות נוספות על בסיס יומי ושבועי" עובד המועסק שעות נוספות זכאי לגמול בשיעורים הקבועים בסעיף 16(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, לאמור גמול בשיעור של 125% משכרו הרגיל עבור 2 שעות עבודה נוספות ראשונות וגמול בשיעור של 150% משכרו הרגיל עבור כל שעה נוספת שלאחר 2 השעות הנוספות הראשונות.

את התשובה לשאלת זכאותו לגמול נוסף בעבור שעות עבודתו הנוספות ביום המנוחה השבועי קיבלנו מהמחוקק בסעיף 18 לחוק שעות עבודה ומנוחה המגדיר לנו מהו "שכר רגיל" אשר על בסיסו יש לחשב את הגמול אותו על המעביד להוסיף לשכרו של העובד. המחוקק קבע כי "שכר רגיל" יכלול את כל התוספות שהמעביד משלם לעובדו, ובהקשר שלנו, גמול השעות הנוספות בשבת יחשוב על בסיס שכר של 150% משכרו הרגיל של העובד. וזו לשונו של סעיף 18 לחוק שעות עבודה ומנוחה:
18. שכר רגיל
לענין הסעיף 16 ו-17- "שכר רגיל" כולל כל התוספות שמעביד משלם לעובדו.

איך עושים את החישוב של השעות הנוספות?

וכעת לשאלת החישוב:
טול דוגמא בה פלוני משתכר בשכר שעתי של 30 ₪ בשעה. אם פלוני יועסק ביום מנוחתו השבועית הרי שלאור סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה יהא זכאי לגמול של 150% משכרו הרגיל (30 ₪). גמול שכרו בשבת יהא למעשה 30 ₪ * 150% = 45 ₪ לשעה.
במידה ופלוני יועסק שעות נוספות הרי שיהא זכאי לגמול בשיעורים של 125% על השעתיים הראשונות ו-150% על כל שעה נוספת שאחריהן.
ודוק, לצורך חישוב גמול השעות הנוספות ניתן, באופן תיאורטי, להשתמש בשתי חלופות חישוב שונות, כאשר כל אחת מהדרכים תביא לתוצאה שונה:

1. דרך ראשונה, חישוב גמול השעות הנוספות כמכפלת שיעור השכר השעתי ביום המנוחה השבועית – כלומר: 45 ₪ (שכר לשעה ביום מנוחה שבועית – 30ש"ח * 150%) * 125% = 56.25 ₪ (שכר שעתי בשעתיים נוספות ראשונות).

2. דרך שנייה, לחשב את גמול השעות על בסיס שכר שעתי רגיל ללא תוספת גמול עבודה במנוחה השבועית – 175% * 30 ₪ (שכר לשעה ביום רגיל) = 52.5 ₪ (שכר שעתי בשעתיים נוספות ראשונות).

עינינו הרואות, חלופת החישוב הראשונה מביאה לשכר שעתי גבוה יותר. עם זאת, בתי הדין העדיפו דווקא את החלופה השנייה, לפיה גמול שעות נוספות ביום המנוחה השבועית יחושב בשיעורים של 175% ו- 200% בהתאמה.

סוגיה זו נדונה בפסק הדין עע 300175/97 דניאל כהן נגד עירית נהריה שם נפסלה חלופת החישוב הראשונה אותה ערך בית הדין האזורי לעבודה ונקבעה החלופה השנייה כחלופת החישוב הראויה, אלא שלמזלו של העובד, העיריה לא ערערה על צורת החישוב וקביעתו של בית הדין האזורי הפכה חלוטה.

מה בית הדין אומר על חישוב השעות הנוספות?

ונסיים את מאמרנו בדברי בית הדין לעבודה לגבי בחירת חלופת החישוב הנכונה:

" אכן, סבורים אנו, שנוסחת החישוב לפיה ערך בית הדין האזורי את חישוב גמול השעות הנוספות בשעות המנוחה השבועית טעונה שינוי אך מאחר שהעיריה לא ערערה בנקודה זו – נשארת קביעה זו חלוטה, על אף שאנו מדגישים שדרך החישוב צריכה הייתה להיות שונה.

בית הדין האזורי כלל ב"שכר הרגיל", לצורך חישוב גמול עבודה בשעות המנוחה השבועית, גם את גמול השעות הנוספות – ולא היא. "השכר הרגיל", הן לצורך חישוב גמול השעות הנוספות והן לצורך חישוב גמול עבודה במנוחה השבועית הוא השכר הרגיל ללא גמול השעות הנוספות .

הגדרת "השכר הרגיל" בסעיף 18 לחוק שעות עבודה ומנוחה חלה הן על גמול שעות נוספות והן על גמול עבודה במנוחה השבועית. גם הפסיקה קבעה, כי " 'השכר הרגיל' הוא איפוא זה שמשתלם בעד שעת 'עבודה רגילה', היינו שעת עבודה שאינה נוספת. לשון אחר, 'השכר הרגיל' הוא השכר המשתלם בעד כל אחת מהשעות שבתחום 'הנורמה' של השעות שקבע המחוקק – שמונה ליום עבודה מכוח סעיף 2(א) לחוק ושבע בעבודת לילה או ביום שלפני חג (סעיף 2 (ב)לחוק). מי שעובד בערב חג שמונה או תשע שעות ולא שבע שעות, השעה השמינית והתשיעית הן נוספות, והגמול בעדן מחושב לפי השכר שבעד כל אחת משבע השעות שקדמו לשעות הנוספות. הוא הדין אם השעות הנוספות הן שעות לילה" (ההדגשות הוספו – ע.ר) (דב"ע לט/24-3 בתי זיקוק לנפט בע"מ- זאב למפל פד"ע י' 421, 428, אושר בבג"צ 613/79 בתי זיקוק לנפט בע"מ – בית הדין הארצי לעבודה פ"ד לד(2) 317).

על פי נקודת מוצא זו, מי שעבד שעתיים נוספות בשעות המנוחה השבועית בנסיבות, בהן "השכר הרגיל", לדוגמא, הוא 100% יסתכם ערך שעת העבודה שלו ב-175% על פי החישוב הבא:

125%=125% (גמול שעה נוספת אחת) X 100% (השכר הרגיל)
50%=50% (התוספת עבור עבודה במנוחה השבועית) X 100% (השכר הרגיל)
סה"כ – 175%=50% + 125%

החישוב המוטעה של בית הדין האזורי, בהנחה שהיה נעשה על פי אותם נתונים היה כזה :
187.5%=150% X 125% X 100%

מי שעבד למעלה משעתיים נוספות בשעות המנוחה השבועית יסתכם ערך השעה הנוספת השלישית שלו ב – 200% לפי החישוב הבא:
150%=150% (גמול השעה הנוספת השלישית) X 100% (השכר הרגיל)
50%=50% (התוספת עבור עבודה במנוחה השבועית) X 100% (השכר הרגיל)
סה"כ- 200%=50%+150%

החישוב המוטעה של בית הדין האזורי, בהנחה שהיה נעשה על פי אותם נתונים, היה כזה:
225%=150% X 150% X 100%

הטעות, כאמור, נובעת מחישוב השכר הרגיל, לצורך חישוב גמול העבודה בשעות המנוחה השבועית, על בסיס "השכר הרגיל" בתוספת גמול השעות הנוספות, כאשר אין להוסיף בחישוב זה את גמול השעות הנוספות ל"שכר הרגיל". כאמור בית הדין פסק אחרת ובהיעדר ערעור של העיריה – פסיקתו חלוטה."

הערה:
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.