בפסק הדין בעניין דמ 3620/08 שטרן ישעיהו נ' המוביל ז'ק יולזרי רמלה בע"מ, נדרש העובד מידי חודש בחודשו לפנות למנהלת החשבונות של המעסיק, בכדי שתפעל לתיקון טעויות וחסרים במשכורתו. על-כן, התפטר העובד מעבודתו ותבע בבית הדין האזורי לעבודה תביעה לפיצויי פיטורים כמתפטר בדין מפוטר מכוח סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים.

בפסק הדין פירטה כב' הש' צדיק רוית את ההלכה בסוגיה זאת לפיה "התפטרות בנסיבות של פיגורים חוזרים ונשנים בתשלום משכורת, דינה כפיטורים, ואין לדרוש מהעובד כי ימשיך בקשר העבודה עם מעבידו כאשר הפיגורים חוזרים ונשנים ובפרט כאשר יש חוסר ודאות לגבי קבלת השכר (דב"ע לב/3-3 מרכז החינוך העצמאי – מנחם דב שוורץ פד"ע ג 318)."

עוד הוסיפה השופטת צדיק רוית בעניין שטרן ישעיהו כי:

"המסקנה העולה מתוך האמור לעיל הינה כי קבלת שכר העבודה בעיתו הוא אחד התנאים היסודיים והעיקריים ביחסי עובד-מעביד והלכה היא, כי עיכוב בשכרו של עובד או פגיעה ברמת השכר, יכולים להביא ל"התפטרות בדין פיטורים".
בפסק הדין הנדון בעניין שטרן ישעיהו עלה כי מנהג הפיגורים בשכר במקום העבודה חל במרבית חודשי העסקתו של העובד המתפטר ובמקרים רבים השכר החסר שולם לו רק בחודש שלאחר מכן. על-כן קבע בית הדין, כי אכן מדובר בהרעה בתנאי עבודתו בנסיבות בהן אין לדרוש ממנו להמשיך עבודתו באותו מקום כנדרש בסעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים.

ודוק, בפסק הדין נעשתה הבחנה בין פיגורים בשכר על בסיס קבוע ומתמשך, לבין תקלה חד פעמית בתשלום השכר, כך שהרעה מוחשית בהתאם לסעיף 11 תתקיים רק כאשר העובד הוכיח כי מדובר בנוהג החוזר על עצמו במקום העבודה.

כמו כן, נקבע בפסק הדין כי העובדה שהעובד היה מגיע חודש בחודשו להתלונן על שכר עבודתו החסר, הרי שהוא עמד בנטל הקובע כי עליו ליתן למעבידו התראה סבירה לתיקון המצב, וכך בלשונו של בית הדין:

" אין חולק כי על העובד העומד להתפטר להעמיד את מעבידו על כוונתו כך שתהייה למעביד הזדמנות לסלק את סיבת ההתפטרות הצפויה. מדובר בדרישה מהותית ולא טכנית. רק אם לא עשה לסילוקה – יתקיים האמור בסעיף (דב"ע לה/15-3 בן צור דרויאנוב – זיגמונס רוסקיס (לא פורסם); דב"ע שן/10-3 חיים כהן – הלהר פיסול ותכשיטים בע"מ, פד"ע כא 238; דב"ע מח/174-3 טלסיס בע"מ – רוגל, פד"ע כ 421).
עם זאת לא אחת נקבע כי כאשר מדובר בהפרת זכות מהותית ויסודית של עובד באופן שחוזר על עצמו וזאת מתחילת העסקתו, ולא בשל טעות או מחדל, אלא כאקט מכוון ומודע, לא יהיה מקום להעמיד את הדרישה להתראה מוקדמת כתנאי בלעדיו אין (עב (תא) 2621/05 אביחי ארביב- מוקד אמון סביון (1997) אבטחה ושמירה בע"מ).
אכן, מוטלת על עובד חובה להעמיד מעבידו על כוונתו להתפטר בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, כך שתהא למעסיק ההזדמנות לתקן את המצב. אולם בנסיבות שהונחו בפנינו דעתנו היא כי ניתנה לנתבעת הזדמנות זו, עת חזר והתלונן התובע מידי חודש וחודש כי שכרו לא שולם במלואו והיא השכילה לטפל בהרעה אשר נעשתה על ידה באופן שוטף ורצוף ותוקנה בחודש שלאחר מכן. (ראה גם: עב (חי) 86/05 ויקטור גולדברגר- קרן יעקב מעבדת שיניים בע"מ).
אשר על כן, שעה שעמד התובע בנטל ההוכחה הדרוש, אנו קובעים כי התפטרותו הינה כדין פיטורים, בהתאם הוראות סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים ולפיכך זכאי הוא לתשלום פיצויי פיטורים."