מקומות עבודה הינם כר נרחב להיכרות זוגית בין גברים ונשים. היום מקומות העבודה הם הטרוגנים מבחינה מגדרית. נשים וגברים עובדים יחדיו וכמובן שהדבר רצוי ומבורך. הבעיה מתחילה כאשר נוצר קשר בין ממונה לעובדת תחתיו. 

מי נחשב לבעל מרות?

בעל מרות הוא אדם בעל סמכות ובעל השפעה במקום העבודה. בעל מרות אינו בהכרח חייב להיות הבוס הישיר של עובדת על מנת שהיחסים יחשבו יחסי מרות בעבודה. יחסים אינטימיים עם עובד שהוא בדרג גבוה ובעל השפעה אינם שיוויוניים כבר מעצם מעמדו של כל אחד מהצדדים.

כיצד באים לידי ביטוי יחסי מרות?

לדברי עו"ד אסתי עוקב, יחסי מרות בעבודה הינם פתלתלים יותר משהיו בעבר. אם בעבר הרשה הממונה להציע בונוסים כאלה ואחרים לאותה העובדת בה הוא חושק תמורת ניהול רומן עימו, היום ישנה מודעות רבה יותר בקרב כל הצדדים על ניצול מיני והטרדות מיניות במקומות העבודה. אף אחד מהצדדים אינו לוקח סיכונים מיותרים והתנהגות שני הצדדים אינה תמיד ניתנת לפרשנות חד משמעית. בשל כך כאשר ישנה תלונה בנושא, בית המשפט אינו מחייב את המתלוננת להוכיח את דבריה באופן חד משמעי ולהוכיח כי היה איום ישיר עליה.

מהי ההתייחסות במקרה בו היתה הסכמה מצד העובדת?

מערכת המשפט מניחה כי גם אם היתה הסכמה מצד העובדת רוב הסיכויים כי מדובר על הסכמה מתוך פחד וחשש לאיבוד מקום העבודה. כיוון שמדובר במצב כה רגיש מצופה מבעל הסמכות שימנע את הקשר הזה אם הוא עלול להיות בעייתי. ישנה ציפיה שאפילו במקרה בו עובדת יוזמת קשר, בעל המרות אינו אמור להיענות לה בשל הבעייתיות שבכך.

ומה ניתן לעשות במקרה בו הרצון אמיתי משני הצדדים?

במקרה בו האהבה אמיתית וכנה וכבר עברה מזמן את גבולות העבודה, כדאי לשני הצדדים להפוך את אהבתם לגלויה ופתוחה על מנת שלא יתרוצצו שמועות כאלה ואחרות. אם ישנה אפשרות החלפת תפקיד, בעיקר עבור בעל הסמכות, לפחות באופן שלא יהיה בוס ישיר של העובדת הדבר מומלץ.

מקום עבודה הוא מקום בו ישנו ערבוב של רגשות ויחסי אנוש מחד יחד עם עבודה, הישגיות ותפוקות מאידך. מציאת הגבול הדק בין השניים והמנעות ככל שניתן מיחסים אינטימיים בין בעל מרות לעובדת פשוטה יותר היא המפתח.