מערכת יחסי עבודה אינה מתבססת רק על שכר, תפקיד וזכויות פורמליות. מדובר בקשר יומיומי, ממושך ואינטימי בין שני צדדים – מעסיק ועובד – שכל שיבוש בו עלול להוביל לנזק רגשי כבד. אחת הדרכים שבאמצעותן יכול עובד לנסות לקבל פיצוי על פגיעה נפשית שנגרמה לו במסגרת העבודה היא באמצעות תביעת מעסיק על עוגמת נפש. מדובר בתחום משפטי עדין ומורכב, אך כזה שהופך נפוץ יותר בשנים האחרונות, כאשר עובדים מודעים יותר לזכויותיהם, ומבקשים הגנה לא רק על רכושם וכספם – אלא גם על כבודם ותחושותיהם האישיות.
מהי עוגמת נפש בהקשר של מקום עבודה?
עוגמת נפש היא מונח משפטי-נזיקי, שמתאר פגיעה נפשית, רגשית או תחושתית שחווה אדם – גם אם לא נגרם לו נזק גופני או כלכלי ישיר. מדובר ברגשות כמו בושה, פגיעה בכבוד, תחושת השפלה, דיכוי, חוסר אונים או עלבון – אשר נובעים מהתנהגות לא ראויה של הזולת, ובמקרה של יחסי עבודה – של המעסיק או מי מטעמו. הדוגמאות לכך רבות: הערות פוגעניות קבועות מצד מנהל, יחס משפיל, שלילת זכויות באופן שרירותי, קריאה בשמות גנאי, הרחקה מחדר ישיבות ללא סיבה מוצדקת, פיטורין פתאומיים תוך לעג או איומים – כל אלה עשויים להקים עילה לתביעת מעסיק על עוגמת נפש. ההבחנה המרכזית היא בין פגיעה שהיא תוצאה של הליך עבודה רגיל – לבין פגיעה שנגרמה בצורה רשלנית או אפילו מכוונת, וחרגה מגדר הסביר.
בתי הדין לעבודה והיחס לעוגמת נפש
במשרד עו"ד אסתר עוקב חשוב לנו שתבינו: בתי הדין לעבודה לא נוטים לחלק פיצויים בגין עוגמת נפש ביד נדיבה. ככלל, הם שמרניים במתן פיצויים שאינם כלכליים – זאת על מנת לא ליצור הצפה של תביעות מופרכות או הגזמה בהערכת נזקים רגשיים. יחד עם זאת, בשנים האחרונות ישנה מגמה הולכת ומתגבשת של פתיחות גדולה יותר לסוגיות של פגיעה בכבוד האדם במקום העבודה, במיוחד כשמדובר בהתנהלות מזלזלת או כוחנית מצד המעסיק. במקרים שבהם הוכח שהמעסיק פגע בצורה בוטה בכבוד העובד, השפיל אותו בפומבי, פעל במכוון לפגוע בתחושת ערכו, או התנהל באופן כוחני ובלתי סביר – ייתכן שבית הדין יפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש, לעיתים בסכומים של עשרות אלפי שקלים ואף יותר.
מתי קיימת עילה לתביעת מעסיק על עוגמת נפש?
לא כל תחושת תסכול מצד העובד מצדיקה תביעה, אך ישנם מקרים ברורים בהם הסיכוי לכך גבוה:
- השפלות פומביות מצד מנהל ישיר או בכיר
- התעלמות מצרכים בריאותיים של העובד (למשל, סירוב לתת הפסקות נדרשות למרות מסמכים רפואיים)
- פיטורים פוגעניים, במיוחד לאחר תקופה ארוכה
- מניעת גישה למשאבים הכרחיים לעבודה באופן מכוון
- קידום עובדים אחרים תוך נימוקים מפלים (למשל על בסיס מין, גיל או הריון)
- פגיעה בפרטיות, כמו חדירה לתיבת מייל או חשיפת מידע אישי
במקרים כאלו ואחרים, מומלץ לבחון היטב את האפשרות של תביעת מעסיק על עוגמת נפש, ובמיוחד כאשר הפגיעה לוותה גם בנזקים נוספים – כמו פגיעה בפרנסה, בריאות או מוניטין מקצועי.
כיצד ניתן להוכיח עוגמת נפש?
זו אחת השאלות המורכבות בתחום. בניגוד להפרת חוזה או אי תשלום שכר – כאן מדובר בפגיעה סובייקטיבית יותר, ולכן יש חשיבות רבה לאיסוף ראיות שתומכות בתחושת הנזק. ראיות נפוצות כוללות:
- תכתובות פנימיות (מיילים, ווטסאפ)
- עדויות של עובדים נוספים
- הקלטות (בכפוף לחוק)
- חוות דעת פסיכולוגית
- יומן אירועים מתועד
כאשר מגישים תביעה, מומלץ ללוות אותה בתיעוד מפורט ככל הניתן של ההתנהלות הפוגענית – גם אם מדובר ברצף של אירועים קטנים ולא באירוע דרמטי אחד.
האם כל עובד יכול לתבוע על עוגמת נפש?
באופן עקרוני – כן. כל עובד שסבור שנפגע בצורה לא סבירה על ידי מעסיקו, זכאי לפנות לבית הדין לעבודה. יחד עם זאת, מומלץ להיעזר בעורך דין מנוסה בתחום, כדי לבחון את סיכויי ההצלחה, עוצמת הראיות, והאם אכן מדובר במקרה המצדיק תביעה. כמו כן, יש לבדוק את עיתוי הגשת התביעה – למשל, האם התביעה מוגשת סמוך למועד הפיטורים או שיש להמתין לסיום הליך אחר.
במידה ונפגעתם ממעסיק, ותחושתכם היא שנגרמה לכם פגיעה רגשית ממשית, משרד עו"ד אסתר עוקב ישמח ללוות אתכם ולבחון האם קיימת עילה מוצקה להגשת תביעת מעסיק על עוגמת נפש, כדי שתוכלו למצות את זכויותיכם במלואן – ולקבל לא רק צדק, אלא גם פיצוי על מה שעברתם. למידע נוסף צרו איתנו קשר ישירות דרך האתר.
