תחום דיני העבודה בישראל מבוסס על איזון עדין בין זכויות העובד לבין זכויות המעביד, כאשר אחד המוקדים הרגישים ביותר במערכת היחסים הזו הוא נושא הפיטורים. כל עובד – בין אם הוא מועסק באופן קבוע, זמני, בשעות או בחוזה אישי – זכאי להגנה משפטית מסוימת כאשר מתעוררת האפשרות של סיום עבודתו. אחד מהעקרונות המרכזיים שמגנים על זכויות העובד הוא החובה לקיים שימוע לפני פיטורים. אך האם פיטורים ללא שימוע – וללא הודעה מוקדמת – הם חוקיים? ואם לא, מהן ההשלכות?
הזכות לשימוע – לא רק פורמליות
שימוע איננו רק הליך טכני או פורמלי. זהו הליך משפטי מהותי שנועד לאפשר לעובד להשמיע את דברו לפני קבלת החלטה שעלולה לשנות את חייו. הפסיקה רואה בזכות לשימוע חלק בלתי נפרד מעקרונות הצדק הטבעי – חובה בסיסית שמחייבת כל מעסיק, ציבורי או פרטי, להעניק לעובד הזדמנות אמיתית לשטוח את טענותיו. מעסיקים רבים נוטים לטעות ולחשוב כי שימוע הוא חובה אך ורק במגזר הציבורי או כאשר מדובר בעובדים קבועים. בפועל, כל מעסיק – גם במגזר הפרטי – כפוף לחובה זו. כל פיטורים שנעשים ללא שימוע עלולים להיחשב כבלתי חוקיים ולגרור תביעות, לעיתים אף בסכומים משמעותיים.
פיטורים ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת – שילוב בעייתי
כאשר מעסיק פועל לסיום יחסי עבודה בלי להודיע לעובד מבעוד מועד על כוונתו, מבלי להזמינו לשימוע, ומבלי לתת לו שהות להתכונן – מדובר בבעיה חמורה במיוחד. פיטורים ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת מהווים פגיעה כפולה בזכויות העובד: הן בזכותו להגיב להאשמות או לטענות נגדו, והן בזכותו לכלכל את צעדיו לקראת עזיבת מקום העבודה. חשוב לציין כי החוק בישראל מחייב מתן הודעה מוקדמת לפיטורים – תקופה שנעה בין יום אחד לשבועיים ואף חודש, בהתאם לוותק של העובד ולנסיבות ההעסקה. במידה והמעסיק אינו עומד בדרישה זו, הוא מחויב בתשלום פיצוי בגובה שכר העבודה עבור אותה תקופה.
עמדת בתי הדין לעבודה
בתי הדין לעבודה דנים מדי שנה באלפי מקרים של עובדים שפוטרו ללא שימוע. כמעט בכל פסקי הדין בנושא ניכר כי השופטים רואים בחומרה רבה כל מקרה של פיטורים ללא שימוע, במיוחד כשמדובר גם בהיעדר הודעה מוקדמת. בפסיקות רבות נדרש המעסיק לשלם לעובד פיצויים לא רק בגין התקופה שלא ניתנה לו כהודעה מוקדמת, אלא גם פיצוי נפרד בגין הפגיעה בזכותו לשימוע – לעיתים כמה עשרות אלפי שקלים. המשמעות המשפטית היא ברורה: העובד איננו צריך להוכיח כי הוא היה מצליח לשכנע את המעסיק שלא לפטרו, אלא די בכך שזכותו לא נשמרה. עצם ההפרה של ההליך המתחייב מהווה עילה לפיצוי.
מה כולל הליך שימוע תקין?
הליך שימוע תקין איננו מסתכם בזימון טלפוני חפוז או שיחה בלתי מתועדת במסדרון. זהו הליך שיש לקיים באופן מסודר ובהתאם לכללים שהוגדרו בפסיקה:
הזמנה בכתב – על ההזמנה לציין את מועד השימוע, את הסיבה לכוונה לסיים את יחסי העבודה, ואת האפשרות של העובד להביא נציג מטעמו, למשל עו"ד דיני עבודה דוגמת עו"ד אסתר עוקב.
שהות להתכונן – יש לאפשר לעובד זמן מספק לבחון את הטענות נגדו ולהתכונן לשימוע.
שיחה ניטרלית – השימוע עצמו צריך להיעשות בנפש חפצה, מתוך נכונות אמיתית לשקול את עמדת העובד.
תיעוד והחלטה מנומקת – לאחר השימוע יש לתעד את הדברים שנאמרו ולקבל החלטה מושכלת, תוך התייחסות לטענות שהועלו.
כאשר אחד מהשלבים האלו מדולג או מתבצע באופן לא הולם, עלול ההליך כולו להיחשב כפסול.
זכויות העובד שנפגע – מהן האפשרויות?
עובד שפוטר ללא שימוע זכאי להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. ככל שהפיטורים בוצעו גם ללא הודעה מוקדמת, ניתן לכלול בתביעה דרישה לפיצוי כפול – גם בגין הפגם הפרוצדורלי וגם בגין ההפסד הכלכלי הישיר. לרוב, בית הדין ישקול את חומרת המעשה, את משך ההעסקה, את גובה השכר, את מידת הפגיעה בכבודו ובפרנסתו של העובד, וכן את טיב היחסים עם המעסיק. לעיתים, גם אם הפיטורים עצמם מוצדקים לגופם – אי קיום שימוע יוביל לחיוב כספי ניכר.
במידה והנך עובד שפוטר בנסיבות מסוג זה – חשוב לפנות בהקדם לייעוץ משפטי ממשרד עורכי דין המתמחה בדיני עבודה. גם אם נדמה שאין סיכוי לתקן את העוול – פעמים רבות ניתן להשיב את הזכויות שנפגעו, לקבל פיצוי, ולעיתים אף להביא לביטול הפיטורים או להסדר פשרה הוגן. לקביעת פגישה עם עו"ד מטעם משרד עורכי דין אסתר עוקב, ניתן ליצור איתנו קשר ישירות דרך האתר.
