הרעת תנאי עבודה מוחשית היא הרעת תנאים הנובעת משינויו המעשיים של המעסיק בנוגע לתנאי העסקתו של העובד, את ההרעה המוחשית בתנאי העבודה ניתן לבחון על פי הפרמטרים הבאים :

  • תוספות שכר : מעביד שאיננו דואג לתשלום מסודר ומדויק בעבור עובדיו של תוספות השכר המגיעות להם על פי חוקי מדינת ישראל ( דמי חופשה, דמי הבראה, נסיעות, ימי חג, חופשות וכיוב') ראשית לכל איננו פועל על פי חוק, ושנית מאפשר הוא בכך את התפטרות המוצדקת של עובדיו בשל הנסיבות – אי קבלת תנאים הוגנים.
  • שינוי חוזי עבודה : אם החליט המעסיק על שינוי תנאי העסקת העובד הרי שמן הראוי שישפר את תנאי העסקתו ויטפח את העובד. אך אם בחר המעביד בשינוי חוזה עבודה באופן הפוך מזה, אזי שיקבל העובד תנאים פחותים מתנאי העסקתו הראשוניים אשר נתנו לו עם היכנסו לתפקיד. הרעה זו של תנאים בחוזה עבודה מחודש, מאפשרים לעובד להתלונן או להתפטר (עם קבלת פיצויים) באופן לגיטימי.
  • יחס משפיל או מבזה : במקרה בו מתנהג בעל הבית (המעסיק) בזלזול בעובדיו ומשפיל אותם, הרי שהם סובלים מתנאים לא טובים בעבודתם ועל כן זכאים הם להתפטרות עקב הרעת תנאים וקבלת פיצויים.
  • תשלום משכורת מאוחר או אי תשלום : התפטרות אשר נעשית עקב תשלום משכורת בפיגור \איחור או אף בטעות (ללא כל כוונת תחילה להרעה לעובד או לתנאיו) נחשבת עילה להתפטרות המוכרת כפיטורין בשל הרעה ממשית בתנאי עבודה.
  • ביטול תנאים והטבות : במקרים בהם התחייב המעסיק לתנאים מיוחדים הכוללים בין היתר : רכב חברה, הטבות ותנאים מיוחדים, הרי שעליו לספק את התנאים הללו לעובד ואין ביכולתו החוקית לבטלם. במקרה שבחר המעסיק לקיים פגיעה ביודעין בתנאים אלו, יוכל העובד לבחור להתפטר עקב כך ולדרוש דמי פיצויים, שכן זהו מקרה של הרעת תנאים מוחשית.
  • שינוי מיקום העסק : כאשר מקום העבודה משתנה ו"עובר דירה" למשכן זמני חדש בו אין כלל יציבות או שמא לא קיימת הגדרת זמנים מדויקת של מעבר מוחשי למיקום סופי, יכול העובד לבקש להתפטר באופן מוכר ומפוצה עקב הרעת תנאים הנובעים משינוי זה של אי יציבות.
  • שינוי הגדרת זמני עבודה מחודשים : באם הוסכם על שעות מסוימות בהן יעבוד העובד בעסק, הרי שכל שינוי בהגדרת שעות העבודה הללו יהווה עילה להרעה מוחשית בתנאי העבודה ועל כן יוכל העובד לבחור להתפטר (עם קבלת פיצויים) באופן לגיטימי.
  • היקף עבודה : במקרים בהם ישונו תנאי העבודה הרגילים וישתנה היקף העבודה המוכר והשגרתי, יוכל העובד לטעון להרעת תנאים מובהקת וברורה (העובד חייב יהיו לו הוכחות לכך).

הרעת תנאי עבודה ופיצויים

במקרים רבים של התפטרות אינו זכאי המתפטר לפיצויים (בהתאם לחוק פיצויי הפיטורים שנחקק בשנת 1963) אך במקרים בהם בחר העובד להתפטר עקב הרעת תנאים אשר "דחפו" אותו לכדי הגשת פיטורים באופן עצמאי ולא על ידי המעסיק. כלומר : בדרך כזו או אחרת גרם המעסיק להרעת תנאיו על ידי זלזול אישי וגרימת תחושה לא נאותה במקום העבודה, מה שהוביל את העובד להתפטר "מרצונו" עקב קשיים אלו שהוערמו עליו ודחפו אותו לפעולה זו. במקרה מסוג זה כאשר מתקיימת הרעה מוחשית של הרעת תנאים או הצרת תפקידי העובד או שמא פגיעה אישית בו, יהיה זכאי העובד לדמי פיצויים (אף על פי שהתפטר באופן אישי יזום).

עובדים יקרים, הגיע הזמן שתכירו בזכויותיכם !

משלל המקרים הללו אשר מציגים הרעת תנאים מוחשית כלפי העובד מן המעסיק, ניתן להסיק כי הרעת תנאים מוחשית איננה "משתלמת" כלל בעבור המעסיק (שכן היא עולה לו כסף רב שחשב לחסוך). אך עם ידיעה זו, מעדיפים מעסיקים רבים לקיים את הרעת הנאים המוחשית הזו בשל רצונם להרחיק את העובד המסוים ממקום העסק בדרכים עקיפות ועקלקלות. מה גם שקיימים מקרים רבים בהם המועסק (העובד) אינו מודע לתנאיו המעוגנים בחוק ולמושג "הרעת תנאים מוחשית" ובכך הוא בעצם אינו יודע לעמוד על תנאיו ואינו מכיר ביכולתו להתפטר באופן עצמאי ולקבל את הפיצויים המגיעים לו על פי חוק.